פסק-דין בתיק תא"מ 42108-09-11

1.         בפניי תביעה שטרית שמקורה בשטר חוב שעליו חתמו הנתבעים לטובת התובעת, בנסיבות שיפורטו להלן.

2.         ביום 21.4.10 נחתם בין התובעת לבין נתבעת מס' 1 (להלן "הנתבעת") הסכם שכירות תפעולית, לפיו שכרה הנתבעת מהתובעת רכב חדש מסוג מאזדה מ.ר 78-830-68 (להלן "הרכב") למשך תקופת של 44 חודשים (להלן "ההסכם").

3.         הנתבע מס' 2  מר לאוניד רוזמן (להלן "הנתבע") שהיה בזמנים הרלבנטיים לתביעה המנהל והבעלים של הנתבעת, ערב לקיום התחייבויותיה של הנתבעת כלפי התובעת, לרבות על ידי חתימתו על שטר החוב נשוא התביעה.

4.         עם החתימה על ההסכם, שילמה הנתבעת לתובעת, בין היתר, סך של 24,828 ש"ח שהצדדים חלוקים לגבי ייעודו, וסוכם על תשלומים חודשיים של דמי שכירות.

5.         ביום 16.5.11 החזירה הנתבעת מיוזמתה את הרכב לידי התובעת, בשל אי יכולתה לעמוד בתשלומים החודשיים.

6.         בעקבות הסיום המוקדם של העסקה, העבירה התובעת לנתבעת דרישה לתשלום חוב בסך של 33,820 ש"ח על פי ההסכם. הסכום העיקרי של חוב זה מתייחס לפיצוי מוסכם בסך של 28,678 ש"ח, המהווה סך של 2,867 ש"ח (דמי שכירות אחרון) X 10 תשלומים, בהתאם להוראת סעיף 13.3.7 להסכם הקובעת כדלקמן:

" 13.3 הצדדים מסכימים כי בכל מקרה בו תסתיים עסקת שכירות של מכונית כלשהיא, בין אם בתום תקופת השכירות ובין אם לפני כן, בין אם בגין ביטול ההסכם עקב הפרתו ובין בהסכמת המשכירה לבקשת השוכר, תיערך ביניהם התחשבנות כאשר לחובת השוכר יזקפו הסכומים הבאים אשר יהוו את יתרת החובה של השוכר העומדת לפירעון ביום הסיום המוקדם של  העסקה:

.....

13.3.7   אלא אם נקבע במפורש אחרת בנספח א' או בנספח השינויים לגבי מכונית כלשהיא, ישלם השוכר למשכירה את סכום הכפלת התשלום החודשי האחרון כולל מע"מ ב-11 (בשנת השכירות הראשונה) או ב-10 (בשנת השכירות השנייה) או ב-9 (בשנת השכירות השלישית ואילך). סכום זה מהווה פיצוי מוסכם ומוערך מראש על ידי הצדדים במקרה של סיום מוקדם של ההסכם (להלן: הפיצוי המוסכם).

השוכר מצהיר ומאשר בזה כי סכום זה הינו סביר והגיוני ביחס לנזק שניתן לצפותו מראש בעת כריתת הסכם זה כתוצאה מסתברת של הפסקת הסכם טרם תום תקופת השכירות, בהתחשב במהות העסקה, שוויה, תקופתה והיקפה  ובהתחשב בכך כי דמי השכירות לתקופות קצרות הינם גבוהים משמעותית מגובה דמי השכירות שנקבע בהתאם לתקופת השכירות המלאה הנקובה בהסכם השכירות" (ההדגשה אינה במקור, כ.ג')

7.         משלא שולם החוב תוך 7 ימים על פי סעיף 13.3.8 להסכם, הגישה התובעת את שטר החוב לביצוע בלשכת ההוצל"פ (תיק הוצל"פ מס' 02-32577-11-0).

הנתבעים הגישו התנגדות אשר נתקבלה בהעדר תגובה מטעם התובעת.

8.                     עדויות

מטעם התובעת העידה גב' ליאת עטיה אשר מילאה תפקיד של מנהלת תיק לקוחות אצל התובעת בתקופה הרלוונטית לתביעה, והיא זו אשר החתימה את הנתבע על ההסכם (להלן "גב' עטיה"), וכן רואה חשבון מר אילן בנימין העובד בשירותי התובעת (להלן "מר בנימין").

            מטעם הנתבעים העיד הנתבע בעצמו.

9.         דיון

הנתבעים העלו טענות הגנה שונות שאתייחס אליהן לפי הסדר שלהלן:

            פגמים בעריכת הסכם השכירות

אין מחלוקת כי הנתבע חתם על ההסכם בשדה התעופה כשהיה בדרכו לחו"ל.